האם עולם הזה מדומה

בטבע כמערכת סגורה, גלובלית והרמונית, כאשר אחד

מקבל, זה בא על חשבון הפסד וניצול של אחרים.

כך אנו קשורים ברשת של קבלה ונתינה, כאשר הקבלה היא

מוגבלת, בהשגת החסר, ההשתוקקות נעלמת, אבל בהנאה

של נתינה אין גבול.

לכן, אם כול אחד מנסה לתת (להשפיע) לאחרים, כולם יהיו

בתענוג תמידי ואין-סופי.

על זה בא "ואהבת לרעך כמוך"- כלל גדול בתורה, זה אומר

כי כול הכללים האחרים נובעים מכלל זה.

חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך על-ידי כלל זה נוכל לגלות

מהות ומטרת החיים שלנו.

המדענים חוקרים תופעות הטבע, פיזיקה- דומם,

בוטניקה-צומח וביולוגיה- חי, ומוסרים תוצאות המחקרים

שלהם לידי מהנדסים לבנייה של מערכות טכנולוגיות

מתקדמות, אשר "מקדמות" את החיים הגשמיים שלנו.

אבל המדע הגיע לקצה יכולת שלו, ולא נראה כי בעיות של

האנושות נפתרו, אף הפך, החיים הפכו מלאי ייאוש וריקנות.

המדע מדבר על זה שאנו נמצאים בעולם מדומה, שבשחב

מסויים עשויים להתעורר לעולם אחר.

המקובלים, כמדעני-על, בהשגה שלהם חוקרים רוחניות

ונותנים הוראות מדוייקות לתלמידיהם אשר מנחים את

האנושות להגיע לחיים טובים, מלאים וניצחיים.

שאלה המרכזית שנשאלת, מה טעם בחיינו בעולם הזה.

כמו כול מדע אחר, גם בחכמת הקבלה נדרש זמן רב ללמוד

ולהגיע לבקיאות.

על כול ישראל לנסות לברר האם מתאים לו להיכנס לעולם

הרוחני, כאשר לבירור זה נדרשת השקעת זמן מועטה יחסית,

כמובן יש להתחיל בלי דעות קדומות.

בדרך כלל, אנשים מגיעים לחכמת הקבלה אחרי שהתנסו

בדרך כלל, אנשים מגיעים לחכמת הקבלה אחרי שהתנסו

בתורות אחרות, מספרם הולך וגדל.

כול ישראל מחוייב לחפש את הניצוץ שבו לדרך לרוחניות.

מקובלים גדולים השאירו לנו הנחיות מדוייקות, וכתבו לנו כי

אנחנו דור האחרון בעולם הזה, ועלינו רק להשתוקק לגלות

מה טעם בחיינו.

שושלת מקובלים המאירים דרכנו- הרב ד"ר מיכאל לייטמן

(קבלה לעם), מורו רב"ש בן הבכור ותלמידו של בעל-הסולם

(פירוש הסולם לזוהר הקדוש, תלמוד עשר הספירות).

לחיים רוחניים יבואו לאנושות לטובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *